התשובה הקצרה: פרגולה אינה חייבת בארנונה באופן אוטומטי, אבל אין בישראל פטור גורף לכל הפרגולות. החיוב נקבע לפי צו הארנונה של הרשות המקומית והאופן שבו הפרגולה בנויה ומשמשת בפועל.
עם זאת, קיים כלל ארצי חשוב: ברשות מקומית שלא חייבה בעבר פרגולה פתוחה בארנונה, הוספת קירוי שקוף מפלסטיק אינה אמורה ליצור חיוב חדש רק בגלל הקירוי. ההגנה הזאת חלה כאשר המבנה עומד בהגדרת מצללה ואינו משמש לחניה או לאחסנה.
חשוב גם להפריד בין שני נושאים שונים:
- פטור מהיתר בנייה נקבע לפי תקנות התכנון והבנייה.
- חיוב בארנונה נקבע לפי החוק הארצי וצו הארנונה של הרשות המקומית.
לכן פרגולה יכולה להיות פטורה מהיתר בנייה, אך עדיין חייבת בארנונה לפי הצו המקומי.
מהו חוק הפרגולות?
"חוק הפרגולות" הוא הכינוי שניתן לרפורמה שהקלה על ביצוע עבודות בנייה פשוטות. במסגרת הרפורמה נכנסו לתוקף בשנת 2014 תקנות המאפשרות להקים פרגולה, המוגדרת בחוק כמצללה, ללא היתר בנייה – בתנאי שהיא עומדת בדרישות שנקבעו.
ההסדר בנושא ארנונה הגיע מאוחר יותר. הוא עוגן בתיקון מס' 17 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשע"ח-2018, שפורסם ביום 25.7.2018. התיקון נועד למנוע מצב שבו הוספת קירוי פלסטי שקוף לפרגולה פתוחה הופכת אותה, רק מסיבה זו, לשטח החייב בארנונה.
כלומר, אין "חוק פרגולות" אחד שפוטר את הפרגולה גם מהיתר וגם מארנונה. מדובר בשני הסדרים שונים שצריך לבדוק בנפרד.
האם פרגולה חייבת בארנונה?
אין תשובה אחידה לכל הארץ. כל רשות מקומית מפרסמת מדי שנה צו ארנונה המגדיר אילו שטחים נכללים בשטח הנכס ואיך הם מחויבים.
בצו עשויות להופיע הגדרות נפרדות עבור:
- פרגולה או מצללה
- מרפסת מקורה
- סככה
- שטח מקורה
- חצר
- מבנה עם שני קירות או יותר
לכן פרגולה שאינה חייבת בארנונה ברשות מקומית אחת עשויה להיות חייבת ברשות אחרת.
הבדל נוסף יכול להיווצר לפי מספר הקירות, סוג הקירוי והשימוש שנעשה בשטח. פרגולה פתוחה המשמשת כפינת ישיבה אינה בהכרח מסווגת כמו פרגולה שנסגרה בקירות ומשמשת כחדר, מחסן או חניה.
מה קובע התיקון לחוק בנושא ארנונה?
תיקון מס' 17 לחוק ההסדרים אינו מעניק פטור כללי מארנונה. הוא מתייחס למצב מסוים מאוד:
אם לפני פרסום התיקון רשות מקומית לא כללה פרגולה פתוחה בחישוב שטח הנכס, היא אינה רשאית להתחיל לחייב את שטח הפרגולה אך ורק משום שנוסף מעליה כיסוי שקוף מחומר פלסטי.
הגדרת המצללה בסעיף עצמו היא "מבנה בלא קירות המוקם בחצר, בגג, או במרפסת של בית מגורים, הנסמך על עמודים והבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה".
כדי שההגנה תחול, צריכים להתקיים התנאים הבאים:
- הפרגולה צמודה לנכס המשמש למגורים.
- מדובר במבנה ללא קירות הנשען על עמודים, או נשען באופן חלקי על לא יותר משני קירות של הבית.
- הפרגולה בנויה מחומרים קלים.
- הרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים לפחות 40% ממנו.
- הכיסוי שהותקן מעל הפרגולה עשוי מחומר פלסטי שקוף.
- השטח משמש לפעילות רגילה שניתן לקיים בחצר, בגג או במרפסת.
- הפרגולה אינה משמשת לחניה או לאחסנה.
המשמעות היא שקירוי שקוף אינו אמור, לבדו, להפוך פרגולה שלא הייתה חייבת בארנונה לשטח חייב. אם הרשות מחייבת פרגולות ממילא לפי צו הארנונה שלה, התיקון אינו בהכרח מבטל את החיוב.
ארנונה על פרגולה – דוגמאות למצבים נפוצים
| מצב הפרגולה | האם ייתכן חיוב בארנונה? |
|---|---|
| פרגולה פתוחה ברשות שאינה מחייבת מצללות | בדרך כלל לא |
| פרגולה פתוחה שנוסף לה קירוי פלסטי שקוף | הקירוי לבדו אינו אמור ליצור חיוב ברשות שעליה חל התיקון |
| פרגולה ברשות שמחייבת מצללות לפי צו הארנונה | ייתכן חיוב גם ללא קירוי |
| פרגולה עם קירוי אטום שאינו שקוף | ההגנה שנקבעה לקירוי פלסטי שקוף אינה חלה |
| פרגולה שנסגרה בקירות והפכה לחלל סגור | עשויה להיחשב שטח בנוי ומקורה |
| פרגולה המשמשת כמחסן או כחניה | ההגנה שנקבעה בתיקון אינה חלה |
| פרגולה בבית עסק | התיקון מתייחס למצללה הצמודה לנכס המשמש למגורים |
| אותה פרגולה בדיוק, בשתי רשויות שונות | תלוי ברשות ובשיטת המדידה – התוצאה יכולה להשתנות |
זו אינה טבלה שמחליפה את צו הארנונה המקומי, אלא דרך להבין אילו פרטים עשויים לשנות את החיוב.
דוגמה: איך רשות מקומית קובעת סף משלה
החוק הארצי מגדיר מתי מבנה נחשב מצללה, אבל לכל רשות יש מרחב לקבוע כללי חיוב משלה בצו הארנונה.
לפי החוק הארצי, מצללה יכולה להישען באופן חלקי על עד שני קירות ועדיין לעמוד בהגדרה. תל אביב-יפו קובעת סף מקומי מחמיר יותר:
נכון ליום כתיבת מאמר זה, צו הארנונה של העירייה מחייב פרגולה במלואה אם יש לה שני קירות או יותר. פרגולה פתוחה, ללא קירות, בדרך כלל אינה נכללת בשטח החיוב.
ההבדלים האלה הם בדיוק הסיבה שאמירה כללית כמו "פרגולה פטורה מארנונה" אינה מדויקת. מספר הקירות, שיטת המדידה, סוג הקירוי והחיבור לקרקע – כל אלה עשויים להשתנות בין רשויות. גם אם מצאתם ברשת מידע לגבי עיר מסוימת, כדאי לוודא שהוא מבוסס על צו הארנונה של השנה הנוכחית. הצווים מתפרסמים מחדש בכל שנה וניסוחים ישנים עלולים לא להתאים למצב העדכני.
האם סנטף על פרגולה מחייב בארנונה?
התקנת סנטף שקוף אינה אמורה לגרור חיוב ארנונה חדש רק משום שהפרגולה הפכה למוגנת מגשם, כאשר מתקיימים תנאי התיקון והרשות לא חייבה את הפרגולה הפתוחה לפני כן.
עם זאת, לא כל מוצר המכונה "סנטף" בהכרח עומד בדרישת החוק. התיקון מתייחס לכיסוי שקוף מחומר פלסטי. קירוי אטום, פנל מבודד, רעפים או חומר אחר שאינו שקוף אינם נהנים אוטומטית מאותו הסדר.
גם מבחינת פטור מהיתר בנייה, קירוי שקוף צריך להיות מותקן בצמוד לתקרת הפרגולה ולא לחרוג מההיקף שלה.
לפני בחירת הקירוי כדאי לבדוק:
- האם החומר אכן שקוף.
- האם הקירוי נשאר בתוך גבולות הפרגולה.
- האם הרווחים הנדרשים במשטח ההצללה נשמרים.
- האם צו הארנונה המקומי כולל הוראה מיוחדת לגבי פרגולות מקורות.
- האם הקירוי משנה את אופי המבנה והופך אותו בפועל לסככה או לחלל סגור.
מתי פרגולה פטורה מהיתר בנייה?
התקנות מגדירות פרגולה כמבנה ללא קירות, הבנוי מחומרים קלים ובעל תקרת הצללה. הרווחים בין החלקים האטומים בתקרה צריכים להיות מחולקים באופן שווה ולהוות לפחות 40% מהמשטח.
הקמת הפרגולה פטורה מהיתר כאשר מתקיימים התנאים הבאים:
- שטח הפרגולה אינו עולה על 50 מ"ר או על רבע משטח הקרקע הפנוי ממבנים או הגג – לפי הגדול מביניהם.
- הפרגולה מוקמת על הקרקע או על גג המבנה, אלא אם התוכנית, ההיתר או ההנחיות המרחביות מאפשרים להקים אותה במקום אחר.
- אם נוסף קירוי שקוף, הוא מותקן בצמוד לתקרת הפרגולה ואינו חורג מההיקף שלה.
- המבנה יציב ובטוח.
- הפרגולה תואמת את התוכניות וההנחיות המרחביות החלות על הנכס.
- נמסר דיווח לרשות הרישוי בצירוף אישור מתאים בדבר העיגון והיציבות.
לדוגמה, אם שטח הקרקע הפנוי ממבנים הוא 120 מ"ר, רבע ממנו הוא 30 מ"ר. מאחר שהתקנות קובעות את הגבוה מבין 50 מ"ר לבין רבע מהשטח, מגבלת השטח במקרה הזה תהיה 50 מ"ר. בקרקע פנויה של 300 מ"ר, רבע מהשטח הוא 75 מ"ר ולכן זו תהיה המגבלה הרלוונטית.
הפטור מהיתר אינו מאפשר להתעלם מתוכנית הבנייה או מההנחיות המקומיות. אם התוכנית החלה על המגרש אוסרת את מיקום הפרגולה או קובעת תנאים אחרים, עצם העמידה במגבלת השטח אינה מספיקה.
האם צריך לדווח על בניית פרגולה?
כן. פטור מהיתר אינו פטור מדיווח.
יש למסור לרשות הרישוי הודעה על ביצוע העבודה בתוך 45 ימים ממועד ביצועה. לדיווח יש לצרף אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון הפרגולה, יציבותה וההשפעה האפשרית שלה על המבנה שאליו היא מחוברת.
במקרים המתאימים ניתן להגיש אישור של הנדסאי מבנים או מהנדס מבנים רשום, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות.
הדיווח ניתן להגשה באמצעות המערכת המקוונת של מינהל התכנון. אין מדובר בבקשה שהרשות חייבת לאשר בתוך 45 ימים, ואי-מתן תשובה אינו מהווה "אישור אוטומטי". 45 הימים הם התקופה שניתנה למסירת הדיווח לאחר ביצוע העבודה.
מומלץ לבדוק את התוכנית וההנחיות המרחביות לפני תחילת הבנייה, גם אם הדיווח עצמו מוגש לאחר הביצוע.
האם פרגולת עץ ופרגולת אלומיניום מקבלות יחס שונה?
מבחינת החוק – לא. גם עץ וגם אלומיניום נחשבים "חומרים קלים" לצורך התקנות, ושתי הפרגולות יכולות לעמוד באותה הגדרת מצללה. מה שקובע את הפטור מהיתר ואת החיוב בארנונה הוא מבנה הפרגולה, שטחה, מספר הקירות, סוג הקירוי והשימוש בפועל. פרגולת עץ ופרגולת אלומיניום זהות בגודל ובאותה תצורה יטופלו באותו אופן על ידי הרשות.
איך בודקים אם הפרגולה חייבת בארנונה בעיר שלכם?
הדרך הבטוחה ביותר היא לבדוק את צו הארנונה העדכני של הרשות המקומית.
בצעו את הבדיקה הבאה:
- חפשו באתר העירייה או המועצה את צו הארנונה לשנת 2026.
- חפשו במסמך את המילים "פרגולה", "מצללה", "סככה", "מרפסת" ו"שטח מקורה".
- בדקו כיצד הצו מתייחס למספר הקירות ולקירוי שקוף.
- אם ההגדרה אינה ברורה, פנו בכתב למחלקת הארנונה.
- צרפו לפנייה את מידות הפרגולה, מספר הקירות, סוג הקירוי והשימוש המתוכנן.
- שמרו את תשובת הרשות, אישור המהנדס ואישור הדיווח.
עדיף לקבל תשובה בכתב ולא להסתמך רק על שיחה טלפונית או על מידע שניתן על ידי מתקין שאינו מכיר את צו הארנונה המקומי.
שאלות נפוצות על חוק הפרגולות וארנונה
האם כל פרגולה פטורה מארנונה?
לא. החיוב תלוי בצו הארנונה של הרשות המקומית ובמאפייני הפרגולה. אין פטור גורף לכל הפרגולות בישראל.
האם קירוי שקוף הופך את הפרגולה לשטח חייב?
לא בהכרח. ברשות שלא חייבה פרגולה פתוחה לפני התיקון, קירוי פלסטי שקוף לבדו אינו אמור ליצור חיוב, בתנאי שהפרגולה והשימוש בה עומדים בדרישות החוק.
האם פרגולה עם שני קירות פטורה מארנונה?
לא ניתן לקבוע בלי לבדוק את הצו המקומי. ההגדרה הארצית מאפשרת לפרגולה להישען באופן חלקי על עד שני קירות, אבל רשות מקומית עשויה לקבוע כללי חיוב אחרים. בתל אביב, למשל, פרגולה בעלת שני קירות או יותר מחויבת לפי צו 2026.
האם פטור מהיתר בנייה פוטר גם מארנונה?
לא. אלה שני מסלולים משפטיים נפרדים. פרגולה יכולה להיות פטורה מהיתר אך חייבת בארנונה.
האם חייבים לדווח על פרגולה שפטורה מהיתר?
כן. יש לדווח על ביצוע העבודה בתוך 45 ימים ולצרף אישור בדבר עיגון הפרגולה ויציבותה.
האם פרגולה לחניה פטורה מארנונה?
התיקון המגן על פרגולה בעלת קירוי פלסטי שקוף אינו חל כאשר השטח משמש לחניה או לאחסנה. החיוב בפועל ייקבע לפי צו הארנונה המקומי.
האם מותר להתקין סנטף על פרגולה ללא היתר?
קירוי שקוף יכול להיכלל בהגדרת מצללה הפטורה מהיתר, בתנאי שהוא מותקן בצמוד לתקרה, אינו חורג מהיקף הפרגולה וכל יתר תנאי הפטור מתקיימים.
מתכננים לבנות פרגולת עץ?
לפני שמחליטים על גודל הפרגולה, מספר העמודים וסוג הקירוי, כדאי לבדוק גם את ההנחיות התכנוניות וגם את צו הארנונה המקומי. בדיקה מוקדמת יכולה למנוע מצב שבו העיצוב המתוכנן משנה את סיווג המבנה או מחייב התאמות לאחר הבנייה.
אנו בחברת עץ ופלא מתמחים בתכנון ובהקמת פרגולות עץ בהתאמה אישית למבנה, לחצר ולסגנון הבית. נשמח לסייע לכם לבחור את סוג העץ, מידות הקורות, רמת ההצללה והקירוי המתאימים לפרויקט.
*המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מחליף בדיקה מול רשות הרישוי, מחלקת הארנונה או איש מקצוע מוסמך.
